לולב גם דורש בדיקה, אבל הרבה יותר פשוטה…
קודם כל, הלולב צריך להיות באורך מינימלי של 32 ס"מ [4 טפחים]. הוא ארוך יותר? יופי. אנחנו בדרך הנכונה. עכשיו תוודאו שהלולב ישר – [בלשון ההלכה זה נקרא "שדרתו כברייתו"]. מה זה ישר? זה אומר שהשדרה (החלק הקשיח שלאורך הלולב) לא תהיה עקומה כמו "מגל". (בשביל שהלולב ייחשב עקום צריך לקרות מאורע רציני). לאחר שווידאתם שהלולב ישר, ובאורך סביר, תראו שהלולב לא יבש. מה זה יבש? אין דרך לתאר את זה מלבד ההגדרה שהלולב עלול להתפורר בידיים. מכיוון שהלולב לא התפורר בידיים, נוכל להתקדם לשלב הבא והאחרון. ה'עלה האמצעי', או כפי שמכונה ברבים "התיומת".
התיומת מורכבת משני עלים, המחוברים יחדיו. התיומת, היא החלק שאותו מרבית האנשים בודקים בדקדוק רב בדוכנים. מה הם בודקים? הם בודקים האם העלה האמצעי, שמתמשך מהשדרה – לא מופרד בקצהו. ע"פ ההלכה, מותר שהחלק הנ"ל יהיה פתוח עד טפח (=8 ס"מ).
עניין נוסף שקיים הוא עניין "הקורא". הקורא הינה קליפה חומה שמכסה לפעמים חלק מהלולב. לדעת הספרדים כאשר הקורא מכסה את התיומת – מהודר, מכיוון שעל פי ראות העיניים – העלה האמצעי בחזקת סגור הרמטית, ולכן הוא מהודר. האשכנזים מנגד, נוהגים להעדיף לולב בלי קורא, שבו ניתן לראות את התיומת. *במידה ובחרתם בלולב קורא, היזהרו מאוד על הקצה שלא יישבר, שהרי מרגע שהקצה נהיה מגולה (נראה לעין), ככל הנראה התיומת לא סגורה הרמטית, ואז רמת ההידור פוחתת.
זהו. זה בגדול כל מה שאתם צריכים לדעת בעניין בחירת לולב.
מדיניות פרטיות | תקנון ותנאי שימוש | עיצוב ובניית אתר: איתמר יוסף חי
